ממצא מרכזי

"המשיבה ידעה שאין אמת בפרסומים, או לכל הפחות לא טרחה לבדוק אם יש אמת בהם" — ציטוט ישיר מפסק הדין.

כוונת זדון הוכחה

בית המשפט קבע כי הפרסומים נעשו "מתוך כוונה לפגוע" — ממצא שהוביל לכפל פיצויים לפי סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע.

כל ההגנות נדחו

הגנת "אמת בפרסום", "תום לב" ו"עניין ציבורי" — נדחו כולן. גם הטענה כי מדובר "תביעת השתקה" נדחתה מכל וכל.

הפרת צו שיפוטי

לויאן לא הסירה את הפוסטים גם לאחר שניתן נגדה צו מניעה ב-26 במאי 2025. בית המשפט התייחס לכך בחומרה יתרה.